שיחת טלפון מרגיזה עם אמא
משרדה המעוצב מלא מפה אל פה. היא עומדת סמוך לשולחן הכתיבה, אוחזת ברפיון בכוסית יין, עיניה המחויכות סוקרות את החדר ומבטה ערני ונינוח. היא ממתינה לשקט ומביטה בצוות שלה. חלקם עוד שוטפים בדיבור קליל ושבע רצון וחלקם כבר מביטים בה בדממה רכה, מצפים לדבריה.
" בבקשה למזוג יין לכוסות, אני רוצה להודות לכם על העבודה הנפלאה, ולבשר לכם באופן רשמי שהעסקה נחתמה בשעה טובה. בלי המאמץ המשותף והתרומה של כל אחד לא היינו מגיעים לרגע הזה. אני מעריכה מאוד את עבודתכם ואוהבת אתכם אהבה גדולה."
לאחר הברכות השיקו את כוסיות היין ושיחות קלילות ומחויכות מילאו את חדרה הלא גדול של סיגל, סמנכ"לית המכירות של חברת התוכנה.
איש מבוגר, נעים הליכות, כסוף שער ועב גוף מתקרב לעברה, מביט בנעלי הסירה שלה, רכות עור ומעוצבות בקריצה, מרים מבטו, מחייך ואומר, "איך זה שכבר שלוש שנים את מצליחה לעמוד ביעדים, רבעון אחר רבעון, והם עדין אוהבים אותך?" היא לוחשת באוזנו של ישראל, חשב החברה וממקימיה, את אותה תשובה כבכל רבעון ,והוא מגיב בצחוק ביישני.
היא ממשיכה לנוע בחדר בקצה הנעל הימנית ציפור צבעונית, ובנעל השמאלית רקום לב אדום בחרוזים נוצצים. חיוך נעים נסוך על פניה, לזה אומרת מילה טובה, לזו נגיעה בכתף וכמו תמיד, היא מהירה, תכליתית ונעימה גם כאשר נוטשת את האירוע ."אני חייבת לרוץ לקחת את רן למשחק הכדור סל," היא אומרת, לוקחת את תיקה צעיר המראה , חולפת על פני מזכירתה המביטה בה בחום, ומתרחקת בדרכה למעלית היורדת לחניון.
היא מפעילה את הנגן על שיר מספר שתיים בדיסק "ערבוסה", המשלב מוזיקה מזרחית ובוסנובה ומתניעה את הרכב, אצבעותיה מתופפות על ההגה בזמן שהיא נדה בראשה לשלום לשומר החניון הוותיק. היא מתרווחת בכסא, מאיצה מעט במורד הרחוב ונעה בעדינות בכיסאה לקצב הסקסופון הממריא לסולמות גבוהים. ככל שצלילים מטפסים מתרחב חיוכה וכשתופי הקונגוס מצטרפים לחגיגה, האנדורפינים משתחררים ונינוחות שמחה ממלאים את ליבה.
עוצמת המוזיקה מקשה עליה לשמוע את צלצול הטלפון ורק ההבהוב המונוטוני גורם לה להפנות מבט. היא שולחת יד מהוססת ומחלישה את המנגינה.
" היי אימא מה שלומך?"
"איך ידעת שזו אני?"
"אני מזהה את הצלצול המיוחד שלך"
"מה כבר כל כך מיוחד בצלצול שלי?" מקשה האם בכובד ראש.
"אני סתם מתלוצצת, יש לי שיחה מזוהה וראיתי על הצג שזה ממך."
"טוב שלמישהו כאן יש לו מצב רוח, כי לי ממש אין מאז שאבא איננו…"
שתיקה.
"לאן את נוסעת?"
" לקחת את רן למשחק כדור סל."
" למה אורי אף פעם לא עוזר לך?"
" אורי עסוק היום בעבודה ואל תדאגי, אנחנו מסתדרים"
"גם את עובדת מאוד קשה ומרוויחה לא פחות ממנו, לדעתי אפילו יותר, ולא יקרה כלום אם הוא יקל עליך קצת מדי פעם."
האצבעות כבר לא מתופפות על ההגה וגם החיוך נמוג.
" מה רצית אמא? למה התקשרת?"
"לא שמעתי ממך כבר כמה ימים וממש דאגתי."
"הכל בסדר, אין מה לדאוג. הגעתי הביתה ואתקשר אליך הערב אחרי שאחזור מהמשחק."
"את גם מוזמנת לבוא, את הרי יודעת שאני בקושי יוצאת מהבית."
"בסדר אימא," היא אומרת בקול רפה, מכבה את המנוע ויושבת בשקט עוד רגע קטן, מנסה לעצור את הזמן. לבסוף היא לוקחת נשימה עמוקה ונחלצת מהאוטו, תנועותיה כבדות ומשקפי השמש נופלים מתיקה על הרצפה. היא מתכופפת לעברן בתנועה מסורבלת, ופוסעת לביתה בצעדים איטיים.
***
כיצד יתכן שאישה נכנסת למכונית מלאת חיוניות הערכה עצמית ושמחה
ולאחר נסיעה של חמש דקות, היא יוצאת ממנה עייפה ומדוכדכת
ברוכים הבאים ל"מסתרי מזג האוויר הפנימי." עולם הרגש שלנו הוא צבעוני, סוער, משתנה תדיר ולעולם אינו כפוף לחוקי ההיגיון, אך בכל זאת, אנסה לתאר כאן כמה ממאפייניו באופן שיטתי.
מזג אויר פנימי ומחוללים גלויים וסמויים
ניתן לדמות את מצבנו הרגשי למערכת אקלימית. מזג האויר תמיד קיים. לעיתים הוא צח בהיר ונאה ולעתים משתוללת סופת רעמים, אך מזג אויר כל שהוא, תמיד קיים. בדומה לכך, אין לנו רגע שבו אנו נתונים בריק רגשי.
בדרך כלל אנחנו יכולים לזהות בקלות מצבים רגשיים קיצוניים ואף לכנותם בשם, כגון שמחה, עצב וכדומה, אך מצבי הביניים קשים יותר להגדרה.
מצב רוח רגשי יכול להתהוות כתוצאה מהשפעות חיצוניות שניתן לזהותן ולהסבירן או לחילופין, כתוצאה מהשפעות פנימיות שמקורן סתום וקשה לאבחון.
כך לדוגמא, קל לאבחן שמצב רוחה הטוב של סיגל היה קשור להצלחה בעבודה ולחוזה המכירה גדל ההיקף שסגרה.
אולם בהמשך היום, השתנה מצב רוחה של סיגל והיא לא ידעה להצביע במדויק על מקור השינוי. סיגל ידעה כי השיחה עם אימה שינתה את מצב רוחה, אך לא ידעה לזהות מה הוא הגורם המדויק שגרם לעכירות הרגשית שהתפשטה בליבה.
לכאורה הייתה זו שיחה נטולת דרמות או ריב גלוי לעין, אך נראה שהיה שם משהו אשר העכיר מזג האוויר הפנימי של סיגל.
יתכן כי הסיבה נעוצה ברגשות אשם על כך שלא יצרה קשר עם אימה מספר ימים, יתכן שמצב רוחה קשור בכעס עצור שיש לה על אמה המותחת ביקורת חסרת שחר ,מבחינתה, על בעלה. יתכן שמצב רוחה של סיגל התדרדר כתוצאה מכך שאימה אינה שותפה לשמחתה ולהצלחתה בעבודה, ויתכנו עוד השערות רבות אחרות.
בעבודה טיפולית מושקעים מאמצים רבים, על מנת לשרטט מפה שמזהה את המחוללים הסמויים. כאשר החיבור בין הרגש השלילי למחולל אשר יצר אותו מתבהר, קל יותר להתגבר על התחושות השליליות. בסיפור של סיגל המחולל הסמוי קשור ביחסים המורכבים בינה לאימה. סיגל היא הבת הבכורה המוצלחת אשר הפכה עם השנים לילדה הורית, כלומר לילדה שמטפלת ומתחשבת בהוריה, במקום שהם יתחשבו ויטפלו בה ובצרכיה הרגשיים. סיגל מצאה עצמה עם השנים מפנה מקום לאם ולצרכיה, מקשיבה ומסייעת. האם מתקשה לראות את סיגל כאדם נפרד שיש לו חיים מלאים משלו. במובן מסוים היא משתמשת בסיגל לצרכיה, גם כאשר זה נעשה בצורה חמה ואוהבת. ולכן, בשיחה שתוארה כאן, סיגל חוותה שוב את הכאב הקשור בכך שאימה אינה רואה אותה ואינה ומתעניינת בדברים שחשובים לה, אלא פולשת בצורה גסה לחייה ,מבלי לברר אם היא כלל מוזמנת ומשום כך, העכירה השיחה את מצב רוחה באופן כה דרמטי.
תמורות בחיי הרגש
חיי הרגש שלנו משתנים עם השנים. תינוק בא לעולם, זועק את צעקתו הראשונה, צעקה מלאה רגש. די להתבונן בתינוק בן כמה חודשים במשך שעות מספר, כדי ללמוד על המגוון העצום של מצבים רגשיים ועל קצב השתנות המהיר שלהם.
תוך פרק זמן קצר ביותר, עובר התינוק משביעות רצון נינוחה ומחויכת לתסכול וזעם המלווים בבכי וצעקות. לעיתים נראה התינוק כמי שכל עולמו חרב עליו באחת ואז, מתוך הבכי, הזעם והסערה הרגשית, הוא פוגש בשד של אימו ולאחר כמה תנועות של יניקה, הוא עובר בקיצוניות למזג אויר רגשי רגוע ומסופק.
גם ילדים קטנים מחצינים את רגשותיהם. הכל אצלם חזק, בהיר וגלוי. כאשר הם שמחים, כל גופם מאושר שמח ומקפץ, הם צוחקים, מחייכים. וכאשר הם מתוסכלים או כועסים,הם בוכים בקלות, צועקים, ולעיתים גם מוכנים לשכב על הרצפה או לרקוע ברגליהם, אך אירוע שולי יחסית, בדמות ממתק שוקולד או צעצוע, יסיט את הקשב מהמצוקה הפנימית, ושביעות רצון שמחה תחליף את התסכול הנורא שהיה שם זמן קצר קודם לכן.
עוצמת הביטוי של חיי הרגש משתנה על ציר הזמן ועם הבגרות מתחולל בה שינוי דרמטי, משום שאנו נדרשים לשלוט ולווסת את תגובותינו הרגשיות. התנהגות רגשית טבעית ונורמאלית של תינוקות וילדים קטנים, תחשב אצל בוגרים כהתנהגות בלתי הולמת ופתולוגית. מבוגר אשר ינסה להביע את שמחתו בקפיצות, או ירקע ברגליו כאשר הוא מתוסכל, יראה לנו מוזר.
עם השנים הולך הערוץ הרגשי ונסגר והיכולת שלנו לחוות רגשות ולהביע אותם
הופכת למוגבלת ומווסתת. בגיל הזקנה הערוץ הרגשי שב ונפתח והיכולת לחוות ולהביע רגש מתחזקת או לחילופין, היכולת לווסת את הרגש נחלשת.
חשוב להדגיש שההבדלים הבין אישיים בעוצמת הרגש וביכולת להביע אותו, נשמרים לאורכו של ציר הזמן. יש אנשים אשר חווים רגשות בעוצמה ומביעים רגש בנקל גם בבגרותם ולעומתם, ישנם אנשים בוגרים הנתקלים בקושי אמיתי לחוות ולהביע רגשות.
סיגל, אישה בוגרת, במיטב שנותיה, עוברת שינוי במזג האוויר הרגשי במהלך שיחה בת מספר דקות. תחושת הכבדות מקננת בה, והיא אינה מבינה את הגורם המדויק לשינוי.
ככל שאנו מודעים למצבנו הרגשי וככל שאנו יודעים לזהות את המחוללים הרגשיים המפעילים אותנו, כך קל לנו יותר להתמודד עם התנודות הרגשיות ולווסתן.
לו הייתה לסיגל מפה רגשית זמינה במהלך השיחה עם אימה, היא הייתה מצליחה להתגבר במעט על העכירות הרגשית שפקדה אותה. לו הייתה מבינה את המחוללים הסמויים הפועלים עליה היה ביכולתה להקטין את המועקה הרגשית שחשה.
התמצאות טובה בעולם הרגשי, משמעותה לדעת מה אנחנו מרגישים ובעיקר לזהות את המחוללים הגלויים והסמויים אשר גרמו למצב הרגשי. אימון ושיכלול ההתמצאות הרגשית, מאפשר מיתון התגובות הרגשיות ובעיקר קיצור של זמן התאוששות ממצבים רגשיים שליליים.
מחווני מזג האוויר הפנימי
פיתחנו חמישה מחוונים שתפקידם להעיד בכל רגע נתון על מזג האוויר הפנימי השורר בתוכנו. המחוונים מאפשרים ביטוי חזותי, קצר וממצה של מזג האוויר הפנימי. היכולת שלנו לזהות את מצבנו הרגשי בכל אחד מהמחוונים עשויה לסייע להתנהלות שלנו, במיוחד בכל הקשור במערכות היחסים והתקשורת שלנו עם הזולת.
כל המחוונים בנויים בשיטה דומה, כפי שניתן לראות באיור. הטווח הירוק מייצג מזג אויר פנימי בהיר ונעים. הטווח האדום, מייצג מזג האוויר סוער ומכאיב. ואילו הטווח הצהוב מייצג מזג האוויר פנימי אשר אינו בעייתי מחד אך גם אינו תקין מאידך.
מחוון חיוניות
כאשר החיוניות שלנו גבוהה, אנו מרגישים ערניים, מרוכזים, בעלי חשק וכוח לפעול. כך סיגל התחילה את יומה, הרגישה אנרגטית, ממוקדת ותוך פרק זמן קצר יחסית , במהלך נסיעה קצרה ושיחת טלפון אחת החיוניות שלה גלשה במורד חלקלק לטווח האדום. החיוניות של סיגל הושפעה ממחוללים חיצוניים גלויים וסמויים. אבל, החיוניות לא תמיד מושפעת ממחוללים חיצוניים, קיימים תנודות בחיוניות בהתאם לנטיות וקווי אופי.
כך לדוגמא, אנשים המוגדרים כטיפוסי בוקר, מוצאים עצמם בחיוניות טובה ו"ירוקה" מייד לאחר שהם קמים משנת הלילה. הם ערניים, מרוכזים ונכונים לפעול בצורה ממוקדת מטרה. לעומתם ישנם טיפוסי לילה המרגישים לאות ומתקשים לתקשר עם הסביבה בשעות היקיצה הראשונות. טיפוסי הלילה זקוקים לשקט כדי להתעורר אט אט, עד שמחוון החיוניות שלהם יטפס מהאדום אל עבר הירוק. טיפוסי הבוקר מתקשים מאוד לשמור על חיוניות ירוקה בשעות הלילה המאוחרות והם מוצאים עצמם שואפים לשינה ולעומתם, טיפוסי הלילה מתמלאים אנרגיה חיובית ומוכנים לפעול בריכוז וערנות דווקא בשעות אלה.
רמת החיוניות שלנו משתנה לאורך היום. ישנן שעות בהן החיוניות שלנו גבוהה יחסית ויש מצבים, כמו לאחר ארוחת צהריים, בהם החיוניות צפויה להיות נמוכה. החיוניות מושפעת גם ממצבים פיזיולוגיים כגון מחזור אצל נשים או להבדיל, מצב של מחלה גופנית. כמו כן, יש בחיינו תקופות בהן אנחנו נוטים להיות חיוניים במיוחד ותקופות בהן החיוניות יורדת. בתקופה שכזו, נרגיש עייפות, רצון להימנע מפעילות, וכל פניה ודרישה מאיתנו לפעילות מכוונת מטרה תחווה כמטרד.
לעיתים אנו מפרשים שינויים מחזוריים ברמת החיוניות כסימנים שליליים הדורשים טיפול והתעשתות. חשוב לדעת כי חיוניות נמוכה, רגעית או ממושכת יותר עשויה להיות חלק טבעי ונורמאלי מהמחזוריות של מזג האוויר הפנימי. כאשר מחווני הרגש , לרבות מחוון החיוניות, מראים קריאה באדום לאורך תקופה ממושכת ורציפה, יש מקום לבדיקה האם מדובר במצב פתולוגי הדורש טיפול.
מחוון מצב רוח
מחוון מצב הרוח מורה על מצבנו הרגשי בכל רגע נתון. כמה סוגים של מצבי רוח אנחנו מכירים? בדרך כלל קל לנו לזהות ולהגדיר מצבי רוח קוטביים. בקצה אחד נמקם את הרגשות חיוביים ובשני את הרגשות השליליים.
עקרון הצבעים תקף גם במחוון זה. כאשר מצב רוחנו מאופיין ברגש שלילי כעצבות, תעוקה או כעס המחוג יהיה באדום. כאשר הרגשות שלנו חיוביים כגון שמחה, עליצות ושביעות רצון, המחוון יורה ירוק. הטווח הצהוב יכיל את כל מצבי הרוח שבין הקצוות.
מצב הרוח שלנו עשוי להיות מושפע ממקורות חיצוניים או פנימיים. בשורה טובה, קבלה של הערכה או מחווה של חיבה כלפינו בדרך כלל ישמשו כמקורות חיצוניים, או במושגי עבודת הצוות, מחוללים גלויים, למצב רוח חיובי. לעומת זאת, כשלון במשימה שהייתה חשובה לנו, חשיפה לביקורת שלילית כלפינו או חלילה בשורה רעה עלולים להסיט את מצב רוחנו לקוטב השלילי.
נראה כי מחוון מצב הרוח של סיגל הושפע ממחוללים חיצוניים. בתחילה מצב רוחה היה בירוק עקב סגירת העסקה , תחושת ההצלחה , ושיתוף הפעולה עם עובדיה. בהמשך מצב רוחה נסוג לאדום בעקבות השיחה עם אימה. עוד ננסה להבין בהמשך את המחוללים הסמויים אשר העכירו את מצב רוחה של סיגל.
יש לציין כי תנודות במצב הרוח, אינן תוצר בלעדי של מחוללים גלויים. לעיתים אנו משכימים משנת צהריים ומצב רוחנו עכור, לא נעים, עצוב, רוטן, מריר ללא סיבה ברורה ומפורשת. לפעמים מציפה אותנו עצבות , כמו מנגינת רקע שקטה המתגברת כאשר נעשה שקט בחוץ, ואין מקור ברור ומוגדר לעצב המורגש.ולפעמים נרגיש הקלה ומצב רוח מרומם, נצחק בקלות ונהיה פנויים להשתטות וליהנות ללא סיבה מוגדרת. אכן, פתלתלים ומסובכים הם חיי הרגש ובמיוחד מקורותיו.
מצב הרוח שלנו שייך למרחב הספונטאני ובמלים אחרות, מצב הרוח שלנו אינו נתון בשליטתנו, ואינו נמצא במגרש האחריות שלנו.
בדרך כלל אין לנו אפשרות אמיתית לשלוט על מופעים רגשיים ואנחנו לא יכולים להחליט אם להיות שמחים או עצובים. סיגל "נתקלה" במצב הרוח העכור והשלילי ללא פעולה מכוונת מצידה. השינוי במצב רוחה הקיצוני התרחש ללא רצון מכוון, ללא שליטה וללא מעורבות של תהליכים מודעים ותבוניים.
אם כך, ניתן להקשות ולשאול , מה מסייע לנו מחוון מצב הרוח, אם במילא אין לנו שליטה על מצבנו הרגשי. השאלה ראויה, ואומנם אין לנו שליטה על מופע הרגש, אך עשויה להיות לנו השפעה מכרעת על הטיפול ברגש לאחר שהופיע. אנחנו יכולים למתן רגש שלילי, או לחילופין, לקצר את תדירות הופעתם של רגשות שליליים. אחד האתגרים הגדולים בטיפול פסיכולוגי הוא לזהות את הקשרים הסמויים בין המצב הרגשי לבין מקורותיו הסמויים.
ההתמצאות הרגשית עשויה להחליש את עוצמת הרגש השלילי ולהקטין את תדירות הופעתו, אך לשם כך, יש לנסות ולזהות את המצב הרגשי בו אנחנו נתונים. תהליך זה אינו פשוט משום שלעיתים הרגש עמום, לא ממוקד וקשה להגדירו, במיוחד במצבי הביניים.
ברגע בו אנו מצליחים להגדיר בברור את מצבנו הרגשי, נפתח לפנינו השער לאיתור המחוללים הגלויים והסמויים וכך קרה במקרה של סיגל. תחילה זיהתה באופן מיידי את מצב הרוח שהשתנה משמחה ושביעות רצון לדכדוך ומועקה,לאחר מכן איתרה את המחולל הגלוי בקלות יחסית וידעה בוודאות שמצב רוחה השתנה בעקבות השיחה עם אמה. אולם את המחולל הסמוי, היה לה קשה לאתר. חידה זו נפתרה רק מאוחר יותר בטיפול.
איתור מחוללים רגשיים סמויים, הינו תהליך קשה, הדורש ניסוי וטעייה והרבה סבלנות, אולם כאשר נוצרת תובנה הקושרת בין מצב רוחנו לבין מקורותיו, משתפרת היכולת שלנו לנהל ולווסת את תגובתנו הרגשית וכן מתרחבת האפשרות לחיות בשלום עם עצמנו.
מחוון תחושות
מחוון התחושות מתייחס למצבנו הגופני. הטווח הירוק במחוון זה מתייחס למצב בו הגוף שלנו שקט ורגוע ואין תחושה גופנית לא נעימה הפורצת לתודעה. הטווח האדום במחוון זה, מייצג מצב בו אי נוחות גופנית פורצת לתודעה ומייצרת מטרד של ממש.
אנשים נבדלים בסף הכאב שלהם ובמידת שימת הלב שהם מעניקים לתחושות הגופניות. יש כאלה החווים רב הזמן סוג של אי נוחות גופנית ויש כאלה שמחוון התחושות שלהם בירוק כמעט כל הזמן. יש המחמירים עם כל פריצה של אי נוחות למודעות, ממהרים לרופא , ועורכים לבדיקות על מנת לברר את מקורה של כל תחושה ותחושה. לעומתם, יש הנוטים להכחיש ולהתעלם מאותות מצוקה ופונים לקבלת עזרה רפואית אך ורק במצבים קיצוניים, ולעיתים אף מאוחר מדי.
יש הטוענים כי לא ניתן להפריד בין המערכת הרגשית והגופנית, וכי רגשות שליליים אשר אינם זוכים לביטוי מילולי , עיבוד ופריקה עלולים ל"התפתל" בתוך הגוף ולגרום בסופו של דבר לתחושות קשות ולמחלות כרוניות. יש גישות טיפוליות המנסות להתחקות אחר התחושות הגופניות ולחברן למצבים רגשיים ולסיפורי חיים. על פי תפיסה זו, גופנו זוכר מצבים רגשיים.
סיגל הייתה בסופו של יום טוב, אולם לאחר שיחת הטלפון עם אמה , בדרכה לצאת מהמכונית ולהיכנס לביתה הרגישה לאות וכבדות גופנית. הקלילות שחשה זמן קצר קודם לכן במשרד התפוגגה ונעלמה. במקרה הזה, כמו במקרים רבים אחרים נוצרה התאמה בין מחוון מצב הרוח למחוון התחושות. הכאב הרגשי שחשה גלש והפך גם לביטוי גופני.
מחוון כאן ועכשיו
מחוון זה בוחן את מידת ההתאמה בין הגלוי והסמוי. המחוון מראה באיזו מידה המציאות הפנימית שלנו הולמת את ההתרחשות החיצונית. בתחילת היום סיגל הייתה מאוד מרוכזת וקשובה לעובדיה, הייתה הלימה טובה בין המציאות החיצונית של מפגש העובדים, הברכות והאירוע החברתי לבין עולמה הסמוי, מחשבותיה ורגשותיה. היא הייתה נוכחת, מחוברת , ומחוון הכאן ועכשיו הורה ירוק. אבל בהמשך היום, כאשר נהגה, מחשבותיה הוסטו עקב שיחת הטלפון, היא הייתה פחות מרוכזת בנהיגה ומחשבותיה נדדו. במצבים בהם המחשבות נודדות ומתרחקות מההתרחשות הגלויה, המחוון גולש לאדום.
ישנם מצבים בהם נסיגה מהכאן ועכשיו עלולה להיות מסוכנת. כך לדוגמא, בנהיגה, בספורט ובטיסה בהם נדרשת הלימה גבוהה בין הגלוי והסמוי ואין את הפריבילגיה לנדוד במחשבות אל מעבר לכאן ועכשיו.
ישנם מצבים, בהם נסיגה מהכאן ועכשיו היא סימן ומידע חיוני להתרחשות משמעותית במרחב הבין אישי. בנעוריה, הייתה לסיגל נטייה להתנתק באופן מכוון מהכאן ועכשיו כאשר אמה הייתה משוחחת איתה. סיגל חוותה את דיבורה של האם כחודרני ומעיק, הרגישה כי אמה "חופרת" ופולשת למרחב האישי שלה. סיגל חשה כי אין לה מוצא, וכי אין לה אפשרות לעצור את שטף דיבורה של אימה ואין לה יכולת ללכת ולכן בחרה בפתרון של נוכחת נעדרת. בגלוי, היא נמצאה עם אמה וכביכול הקשיבה לה, אך בסמוי הפליגה למקומות אחרים, חשבה על יומה, על הדברים שהייתה צריכה לעשות ולמעשה לא הקשיבה לאף מילה שנאמרה. זה היה הסוד שלה, והיא לא סיפרה אותו לאיש עד שהגיעה לטיפול.
נסיגה מהכאן ועכשיו עשויה להיות משמעותית גם במקרים קיצוניים פחות. לא פעם אנחנו מוצאים עצמנו בנוכחות נפקדת. מדוע דווקא ברגע הזה נדדו מחשבותינו?, למה נעשה לנו קשה להקשיב? כאשר אנו מצליחים לאתר את הסיבות לכך אנחנו מתמצאים יותר בעולם הפנימי. בדרך כלל נשאף להלימה בין הגלוי לסמוי, משום שבמצב זה נוצרת תחושה נעימה של אינטגרציה והרמוניה.
בדומה למחוונים האחרים גם כאן ניתן לצפות לשינויים ברמת הכאן ועכשיו לאורך היום, במצבים שונים ובתקופות זמן שונות. קיימת זיקה והשפעה הדדית בין המחוונים. כאשר אנחנו עייפים , ומחוון החיוניות באדום יקשה עלינו להתרכז ולהיות בכאן ועכשיו. באופן דומה, אם מחוון התחושות שלנו מעיד שאנו סובלים מתחושה גופנית מציקה הפורצת לתודעה, סביר להניח שיקשה עלינו להיות בכאן ועכשיו והעיסוק בכאב הגופני המציק לנו ישתלט על תודעתנו.
ישנם מצבים פתולוגים בהם יש קושי רציף ולאורך פרקי זמן משמעותיים להיות בכאן ועכשיו, מצבים כאלה מוגדרים כהפרעות בקשב ובריכוז. במצבים שאינם פתולוגים האתגר הוא לזהות את הנסיגות מהכאן ועכשיו, ולנסות להבין מה הם המחוללים הגלויים והסמויים שגרמו כך.
מחוון איכות הזמן
מחוון זה הוא המחוון האינטגרטיבי מבין חמשת המחוונים. כאשר הוא מראה בירוק, סימן שהרגע הנוכחי נעים לנו והינו רוצים למשכו עוד. כאשר אנחנו חשים כי מיצינו את הרגע ואנו מוכנים לעבור לדבר הבא, ינוע המחוון לאדום.
ישנם רגעים בהם החיוניות שלנו טובה, מצב הרוח חיובי וגופנו נינוח, אנחנו מחוברים לכאן ועכשיו בתחושה אינטגרטיבית של הגלוי והסמוי. ברגעים כאלו , אנחנו רוצים להאריך את הרגע, בטרם נפנה מקום לרגע הבא. ברגע כזה מחוון איכות הזמן מורה ירוק.
כאשר סיגל, התחילה את נסיעתה, במצב רוח טוב, הקשיבה לסקסופון של "ערבוסה", נראה כי מחוון איכות הזמן שלה הורה ירוק. רבים מכירים את החוויה של הקשבה למוזיקה טובה בנסיעה ברכב ותחושה שעדין לא רוצים להגיע, למשוך את הרגע עוד מעט, לפחות עד סוף השיר, אין ספק שמדובר ברגע ירוק של איכות הזמן.
מחוון איכות הזמן אינו אמור להכתיב את התנהגותנו. כלומר, אין הכוונה שתמיד נשאף לקריאה ירוקה. הרעיון הוא לדעת ולהתמצא במצבנו הרגשי כך שנוכל לעשות את הבחירות הנכונות.
ישנם מצבים בהם אנחנו בוחרים לעשות דבר מה מתוך ידיעה שחלקים ניכרים מהזמן מחוון איכות הזמן לא יהיה בירוק. לעיתים אנחנו עושים את מה שצריך ולא את מה שנוח. סיגל נוהגת לבקר את אמה אחת לשבוע, והיא משוחחת עימה בטלפון כמעט כל יום. הן במפגשים והן בשיחות הטלפון סיגל מייחלת לזמן שיעבור. השיחות עם אימה לעיתים מתחילות בנינוחות אך בדרך כלל , תוך זמן קצר, יש בדבריה של האם לגרום לטעינות רגשית שלילית, ולהסגת מחוון איכות הזמן לטווח האדום.
התמצאות במחווני מזג האוויר הפנימי
כל אחד מחמשת המחוונים האלה מראה קריאה בכל רגע נתון המידע הזה זמין לנו בכל עת. כל מה שעלינו לעשות זה לעצור לרגע , להיזכר בכל אחד מהמחוונים ולצייר לעצמנו תמונה של מזג האוויר הפנימי הפוקד אותנו. כאשר אנו מזהים קריאה באדום אנחנו מוזמנים להתבונן ולחקור את מקורה.
האם מדובר בהשתנות מחזורית הדורשת סבלנות והכלה גם של מצבים לא נעימים?
האם יש כאן סימן ואתרעה לתהליך הדורש העמקה והבנה של המתרחש?
ההשתנות המחוונים כתוצאה מאירועים המתקיימים במציאות המשותפת גם היא עשויה להיות עתירת משמעות.
נקודת המפנה במזג אויר הפנימי של סיגל, כתוצאה משיחת הטלפון עם אימה הייתה מחולל גלוי מזוהה. הנגישות של סיגל וההתמצאות שלה במזג האוויר הפנימי אפשרו לחקור ולהבין את המחוללים הסמויים המפעילים אותה רגשית בקשר המורכב שיש לה עם אימה. היכולת לפענח יותר מחוללים סמויים, הצליחה לפוגג במעט , את עכירות היחסים בין סיגל לאימה.