כשהשותף/ה שלי לא מרוצה – מפה וסרט
כזכור מהפרק העוסק בהעברת מידע, בסמוי של כל אחד מחברי הצוות יש מחשבות, רגשות ותחושות. כאשר אין טעינות רגשית שלילית, דהיינו אין רגשות של תסכול, כעס וכדומה, ניתן לומר שהתווך הרגשי בין אנשי הצוות הוא צלול. כאשר נוצרים רגשות שליליים, התווך נעשה עכור.
אנחנו רגילים להעלות השערות אודות המצב הרגשי של הזולת – קוראים סימנים כגון הבעות פנים ותנועות גוף ומקבלים תחושה אודות המצב הרגשי של האחר. כך לדוגמא, בת זוג חוזרת הביתה לאחר יום עבודה וקולטת את בן זוגה מעט סגור ומשובלל ומתקשר קצרות בלבד. מייד עולה בראשה ההשערה – אולי הוא כועס עלי? מה קרה? שכחתי שביקש ממני משהו? אולי הוא מאוכזב שחזרתי מאוחר הערב?
המחשבות והפירושים שעולים בראשה אודות מצב הרגשי של בן זוגה הן בגדר השערות, הואיל ואת הסמוי של הזולת אין לנו דרך לדעת בוודאות. להשערות אלה, אודות הסמוי של הזולת אנו קוראים מפה וסרט.
מפה – מתייחסת למצב בו ההשערות שלנו אודות המצב הרגשי של הזולת הן נכונות. הוא מאשר לנו את ההשערות – ומכאן שהייתה לנו מפה מדויקת והבנו גם ללא מילים ופתיחת פילטר את מצבו הרגשי של איש הצוות שלנו.
במצבים בהם מתברר כי ההשערות שלנו אודות מצבו הרגשי של הזולות שגויות, ניתן לומר שהיינו ב"סרט ". כך לדוגמה,
כאשר בת הזוג פותחת את הפילטר עם בן זוגה ואומרת לו: "נראה שאתה כועס עלי, זה נכון?", והוא משיב לה: "ממש לא כועס עליך, אני פשוט נורא מוטרד, התקשרו מהעבודה ואמרו שיש בעיה עם הפרויקט שהגשתי ומחר יהיה דיון בבוקר עם כל ההנהלה, וזה ממש מלחיץ אותי."
הדרך שלנו לבדוק האם התחושות שלנו הן מפה או סרט תיעשה על ידי פניה אל הזולת ובקשה ממנו לשתף בסמוי שלו, ובאופן זה נוכל לדעת האם התחושות שלנו הן נכונות או שגויות. הגישה הזו תקפה כל עוד יש לנו מרקם בטחון טוב עם הזולת ואמונה כי יפתח פילטר וישתף אותנו בכנות במה שקורה. כאשר מרקם הבטחון מעורער, יהיה קשה עד בלתי אפשרי לברר את סוגיית המפה/סרט.
