שיטה לתקשורת יעילה בקונפליקט

השלב הראשון בשיטה שלנו לתקשור בתוך מצבי קונפליקט, מתחיל בתיאור ההתרחשות הגלויה שעליה בדרך כלל יש הסכמה. לדוגמא," אתמול התקשרתי אליך בערב ללא מענה, אחרי כמה שעות שלחתי הודעה וביקשתי ממך שתיצור איתי קשר ורק עכשיו, לאחר יומיים, יצרת איתי קשר ..".

מדובר בתיאור עובדתי של מה שקרה, בדרך כלל אמירות כאלה משאירות את דלתות הקשב פתוחות.

בשלב השני אנחנו מוסיפים את העובדות הרגשיות שהתרחשו אצלנו. כך, באותה הדוגמא ייאמר בשלב השני: " ככל שנקף הזמן וחלפו השעות, הרגשתי שאני מתחיל לכעוס על זה שאתה לא עונה ולא מגיב להודעות… בשלב מסוים הכעס התחלף בדאגה, חששתי שאולי קרה לך משהו..".

עובדה רגשית היא סובייקטיבית, לא ניתן לראות אותה אך ברגע שאנחנו מסייגים את האמירה לכך שזו הייתה התחושה שלנו. גם אם לא בצדק או בטעות חשנו כך, עדיין התחושות שלנו הן עובדות רגשיות. כאשר הדברים נאמרים בסדר הזה, בדרך כלל תהיה הקשבה ופתיחות.

בשלב השלישי של התקשורת היעילה בקונפליקט, אנחנו מייצרים בקשה שמטרתה לעשות תיקון בהמשך העבודה המשותפת. בקשה כזו יכולה להיראות כך:  " אני מבקש ממך, שתגיב אלי, גם אם אתה עסוק מאוד ואין לך זמן, רק תכתוב בקצרה, "אני לא יכול לדבר עכשיו, אתקשר מחר בערב ..".

בשלב הרביעי  והאחרון של התקשורת היעילה בקונפליקט, אנחנו פונים אל הזולת ומאפשרים לו להגיב למה שאמרנו. איך מה שאמרנו מהדהד אצלו והאם הוא רוצה להתייחס.

מאוד מומלץ לנסות את השיטה הזו בפעם הבאה שתהיו בקונפליקט, בעיקר את שני השלבים הראשונים. זה המתחיל בתיאור של מה שהתרחש במציאות הגלויה, עובדות ללא ביקורת וללא תוספות. ובשלב השני לתאר את התחושות הסובייקטיביות שלנו. מפתיע איך העקרונות הפשוטים הללו משאירים את דלתות התקשורת פתוחות, והעכירות מקבלת הזדמנות להתפוגג.