פעימת הצוות – יכולת הצוות להתגבר על קשיים
בכל מערכת יחסים בין אנשים יש תהליכים של כיווץ והתרחבות. לתנועה הזו אנחנו קוראים פעימה. אנחנו מתכווצים כאשר יש מולנו איום, מתח, וסכנה. אנחנו מתרחבים כאשר אנחנו רגועים, בטוחים ונינוחים.
לחיות, משמעו לפעום – להיות בתנועה מתמדת של כיווץ והתרחבות פיזית ורגשית. הפיזיות שלנו חייבת את קיומה לתנועה הבלתי פוסקת של כיווץ והתרחבות של הלב ולכיווץ והתרחבות של הריאות, בכל נשימה ונשימה. אנחנו חייבים את חיינו לתנועה הזו.
לא רק הריאות והלב נמצאים בתנועה מתמדת של כיווץ והתרחבות, גם החיים הרגשיים שלנו נעים באופן דומה – כאשר אנחנו רגועים, נינוחים ובטוחים, משהו בנו מתרחב וכאשר אנחנו במתח ומאוימים, משהו בנו נסגר ומתכווץ.
עשרות פעמים ביום יש דברים שגורמים לנו כיווץ ויש מצבים בהם אנו נרגעים ומתרחבים, זו תנועת חיינו. זה קורה לנו כשאנחנו לבד עם עצמנו וזה קורה לנו גם כאשר אנחנו בקשר עם הזולת.
כאשר אנחנו עובדים בצוות, נעים לעבר מטרה משותפת, אנחנו פועמים – מתרחבים ומתכווצים לחילופין. כאשר היחסים טובים, נינוחים ורגועים, משהו מתרחב. לעומת זאת, כאשר יש מתח ותסכול, משהו בנו מתכווץ. כל צוות וכל שותפות פועמים – חווים כיווץ והתרחבות לסירוגין. גם בשותפות מעולה יהיו כיווצים וגם בצוות איכותי יהיו מתחים ותסכולים.
הבשורה הטובה שיש בגישה זו, היא שתהליכים של כיווץ בינינו לבין עצמנו ובינינו לזולת הם טבעיים ואין בהם בעיתיות. הקושי ממוקד בסדירות הפעימה – דהיינו ביחס שבין הכיווץ להתרחבות.
יש מצבים ותקופות שבהם האיזון מופר, והפעימה הרגילה של מתח ושחרור יוצאת מאיזון: תהליכי תסכול וכיווץ חוזרים על עצמם ומנגד, חסרים מצבים של רגיעה והתרחבות מאזנת. זה קורה כאשר כיווצים מתרחשים לאורך זמן, או חוזרים על עצמם ללא מצבים מאזנים.
כאשר בצוות שעובד יחד מצטברים מתח, תסכול, כעס ורגשות שליליים ואין תהליכים הופכיים של רגיעה ושיתוף פעולה – הצוות או השותפות מאבדים אנרגיה רבה, והיכולת שלהם לנוע יחד לעבר המטרה נחלשת ומתדלדלת.
צוותים מתחזקים ומשתפרים ככל שהם מפתחים כלים לעשות תיקון ולהתרחב לאחר כיווצים. ולשמור על פעימת הצוות חיה, נושמת וגמישה.
